קוקו, או בשמה המלא Contingent Convertible(COCO) היא מכשיר פיננסי בעל סיכון גבוה, ותשואה גבוהה שהונפק על ידי גופים פיננסים באירופה. מטרתה לעזור למוסדות כמו בנקים לספוג גרעונות כבדים על ידי איזון כספי כדי שהם לא יקרסו כפי שקרה במשבר הסאב פריים.
איך קוקו פועלת
קוקו מופקת על ידי גופים פננסים שונים, כמו בנקים. ברגע שהבנק מגיע לגרעון בגובה מסוים, מופעל טריגר אוטומטי הממיר את הקוקו למניה, או מוחק אותה לחלוטין במידה וההון של הבנק יורד מרף מסוים. בארץ 5%, באירופה 7%. מחיקת הקוקו מקטינה את התחיבויות הבנק ושומרת על ערך ההון שלו.
למה הפיקו את הקוקו
לאחר משבר הסאב פריים, והנזק הכלכלי שנוצר בעקבותיו החליטו שהבנקים צריכים קצת יותר פיקוח צמוד.
את הקוקו הפיקו לראשונה בשנת 2014 ככלי לסייע בידי הבנקים לעמוד בדרישות של תקנות בזל III שמטרתן היתה לוודא שבנקים לא יקרסו, תוך קביעת סטנדרטים שעל הבנקים לעמוד בהם, כגון אחזקת הון מספק כדי לעמוד בפני כל אתגר פיננסי אפשרי.
בתקנות הוגדר איזה סוגי הון על הבנק לספק כשבין היתר מדובר על מניות רגילות ורווחים מפעילות הבנק. כדי לעבות את הריפוד הפננסי, הפיקו הבנקים האירופאים גם את קוקו, המאפשרת לבנק לספוג הפסדים בגין הלוואות גרועות או זעזועים אחרים במערכת הפיננסית.
הקוקו נכנסת אוטומטית לפעולה כשאחד הטריגים של הבנק מופעל. זה יכול להיות טריגר של יחס ההון הנדרש, כתוצאה מהחלטה של הפיקוח על הבנקים או בעקבות ירידה חדה בערך המניה של הבנק.
ומה יוצא למשקיעים
מבחינת המשקיעים, זהו חוב סחיר לכל דבר, המשלם קרן וריבית ודומה לאגרת חוב. אך עם סיכון גבוה מאוד, היות ובשעת משבר היא הופכת למניה ועשויה אף להמחק. ובתמורה התשואות גבוהות הרבה יותר מאג"ח רגילה. הבעיתיות במכשיר היא שלא ברור אף פעם מתי היא תמומש וכמה היא קרובה, או רחוקה מהכסף.
בישראל הקוקו נקראת התחייבות נדחית, ומעריכים כי השוק שלה יגיע בשנים הקרובות ל 25 מילארד ₪.
