פסיכולוגיית מסחר

למה התנודתיות בשווקים מובילה לתנודתיות רגשית

מתי נתפוס פיקוד על רגשותינו בעת מסחר?

בעיה נפוצה בקרב סוחרים רבים מתבטאת בקושי שלהם להבין מדוע הם שיגרו פקודה ברגע שנדמה היה כי השוק לטובתם, אך ללא התראה מוקדמת הוא התהפך מול עיניהם וחצה במהירות את הסטופ, מה שהוביל לביטחון עצמי ירוד והטלת הידע העומד ברשותם לידי ספק. הם נכשלו להעריך נכונה את הסטטוס בו המדד שעליו הם סוחרים נתון, וכתוצאה מכך מצב הרוח התהפך לחלוטין והם הופכים להיות אימפולסיביים, כעוסים ואחוזי דחף להרוויח כאן ועכשיו, מתוך הטענה שהשוק נגדם או שהם יודעים שהמניה צריכה לעלות או לרדת בהתאם לתיאוריה שפיתחו.

מידע נוסף על השלכת הרגשות כלפי השוק ניתן למצוא כאן: https://tradestreet.co.il/?p=44099

האם ישנה קורלציה בין התנודתיות בשווקים לבין מצב הרוח של הסוחרים? כיצד ניתן לכופף את האימפולס שאוכף את הרציונל לטובתנו, ולהמירו ביעילות רגשית ועסקית? בואו נכנס לעומק הנושא.

תנודתיות -רכבת הרים רגשית

ברט סטינברגר, לשעבר פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות ובימינו מרצה להתנהלות מקצועית בעת מסחר, ערך בדיקה של החוזים העתידיים במדד ה-S&P הנקראים EMINI FUTURES (ES). הבדיקה נערכה בחודשים ינואר ומאי (לחוד) של 2018 ומטרתה הייתה להעריך את חציון (בסטטיסטיקה, זהו מדד מרכזי לחישוב הממוצע של שני נתונים מרכזיים) התנודתיות ברזולוציה של חצי שעה בפעילות החודשית.

במהלך תקופה זו, תנודתיות השוק כולו (כפי שהוערך על ידי צפייה במדד הVIX) הופחתה משמעותית. השאלה היא האם תנודתיות נמוכה יום-יומית זו מתורגמת לתנודתיות נמוכה יותר לסוחרי מומנטום, הנשענים על מסחר ברזו' נמוכות. התוצאות הראו שבינואר, כאשר מדד הVIX היה גבוה, החציון גבוה/נמוך (מבוסס רזו' של חצי שעה) עמד על 0.60%. במאי, כאשר הVIX נמוך, הטווח הידלדל ל0.28%. במילים אחרות, התנודתיות בשווקים לסוחר המומנטום הופחתה בחצי בין ינואר למאי.

כיצד שינוי זה משפיע על מצב הרוח של הסוחרים? ובכן, סוחר אשר נשען על פעילות השוק בינואר ומצפה לתנועה מהותית יותר במאי, ימקם את יעד הרווח הפוטנציאלי רחוק יותר. בתנאי תנודתיות נמוכה, השוק לא יצליח להגיע לאותם היעדים במסגרת הזמן שנסחרה. לחלופין, עסקאות שבתחילתן נעו לטובת הסוחר יבצעו מהפך חד נגדם וימוטטו את הציפיות ובכך את האמונה בתוכנית.

חזרה יום-יומית, שבועית או חודשית של טעות מסוג זה, ללא הכרה מודעת לסיבת הכישלון (חוסר בהערכת התנודתיות), תוביל בלית ברירה לתיסכול ומירמור כלפי השוק. מתוך תיסכול זה, סוחרים נוטים להכפיל את הכמות בעסקה ולכפות עסקאות בהיעדר תוכנית מפורטת, ובכך מפסידים את הונם ואת כל המוטיבציה הקיימת בהם לסחור.

סוחרים הנשענים על סביבת שוק בעלת תנודתיות נמוכה, יציבו את הסטופ שלהם קרוב לנקודת הכניסה על מנת להפחית סיכונים. כאשר השווקים צוברים תנודתיות, הם נושבים דרך הסטופ, אפילו אם בסופו של דבר המניה מגשימה את התיאוריה שלהם. התוצר הרגשי זהה לקודם -תיסכול, מירמור, כעס, חרטה וחיפוש אחר נקמה.

תיסכול, יריבו של סוחר

שתי דוגמאות אלו מראות לנו כיצד תיכנון לא מקצועי מוביל למסחר אימפולסיבי ובכך מייצג טריגר חריף לחרדה בעת מסחר. תחושת התיסכול מובילה להפחתה במשמעת העצמית, וקריטי להבין שהמקור לתיסכול מתבטא בהיעדר חישוב התנודתיות בשווקים. כל מערך חוקים סטטי (כלומר, נוקשה ומקובע) של סטופ, יעדי רווח והוספת כמויות (ובמילים אחרות, חוקים שלא לוקחים בחשבון את תנודתיות השוק), יפיקו בהכרח תוצאות שונות כאשר התנודתיות בשווקים משתנה.

מהסיבה הזו, תנודתיות בשווקים מובילה לתנודתיות רגשית. אנו הופכים ריאקטיביים לשוק, משום שאין ביכולתנו להסתגל לפעולותיו. כפי שציין ברט: "ניסיון מעשי גרוע במסחר -שיגור פקודה לא מושכל, ניהול סיכונים פזיז וניהול עסקאות לא מקצועי- אחראי לחרדה רבה. מסחר משפיע על הפסיכולוגיה שלנו באותה המידה שפסיכולוגיה משפיעה על המסחר שלנו.".

מחקרי אישיות מרמזים שכל אחד מאיתנו, בהסתמך על מאפיינים שונים, מחזיק בסבלנות נבדלת לניהול סיכונים. "תיאבון הסיכון" מתבטא בכמות שאנו נכנסים איתה לעסקה, אך גם בשווקים בהם אנו סוחרים.

שוק פחות תנודתי צפוי לתסכל את הסוחר האימפולסיבי, הכועס והריאקטיבי. בעוד ששוק תנודתי מאוד מחלץ אשמה ופחד מאלו השונאים סיכון (שנאת סיכון היא מונח בפסיכולוגיה המתאר אי וודאות המובילה לטעויות אימפולסיביות נטולות ביסוס והיגיון ברגעי אמת). תנודתיות השוק תורמת לתנודתיות הרגשות משום שפוטנציאל הסיכון/סיכוי בכל פעולת מסחר משתנה משמעותית.

שינוי במסחר ממדד ה-S&P 500 לשוק הנפט, בדומה למסחר במניה אחת ואז באחרת, מוביל סוחרים לחוות את אותן הבעיות משום שהם חורגים מגבולות הידע שברשותם ללא הכנה מוקדמת.

סוחרי מומנטום עוקבים אחר מניות הנמצאות ברשימות המעקב שלהם ונעים בין מניה אחת לאחרת (מתנודדים בין סקטורים), ובכך סוחרים בדפוסי תנודתיות שונים. אלמלא יסגלו את פקודות הסטופ, היעדים והכמויות בהתאם, בנקל יתסכלו את עצמם כאשר השוק ישליכם מפוזיציה, ייכשלו להגיע ליעדים שהגדירו או יפיקו רווחים/הפסדים שחורגים מן החוקים שלהם.

סוחרים רבים עורבים לרווחים עצומים בעת מסחר במניה ספציפית. אך לעיתים תכופות הרווח הזה הינו תוצר של הזרמת כמויות לא פרופורציונליות תוך כניסה אגריסיבית לפוזיציה. רווח גדול מעורר ביטחון רב ואין ספק שזוהי המטרה לשמה סוחר נכנס לתחום מלכתחילה, אך המציאות מעידה על ניהול סיכונים פזיז וחובבני. בבוא הזמן, החובבן מבין עד כמה טעה כאשר הרווח הגדול הופך להפסד אסטרונומי. התנודתיות הרגשית תעלה על גדותיה ובכך הקריירה של הסוחר תיפסק והוא ייאלץ למצוא חלופה עסקית למען השבת מצבו הכלכלי על כנו.

מקצוען או חובבן -מי אתם שואפים להיות?

אנו יכולים להסיק שישנו צורך מהותי לוודא מידות סיכון של התנודתיות הן בגרף היומי והן בתוך-יומי. מהי התנועה הממוצעת במניה ברזולוציה של דקה, חמש דק' ורבע שעה? מהו השוק שבו נסחרת המניה? כיצד המגמה באה לידי ביטוי בגרף יומי או חודשי? מהן התזוזות הצפויות בעת היפוך בגרף, בהסתמך על היפוכים מן העבר? האם התאמנו את העסקה בכך שהצבנו יעדי רווח/הפסד נמוכים בשוק בעל תנודתיות נמוכה ויעדים גבוהים יותר בעת מסחר בתנודתיות גבוהה?

כל אלו נתונים קריטיים עבורנו למען הערכה יחסית מדויקת של התזוזה הפוטנציאלית במניה או בשוק בוא היא נסחרת. אם נדע לתכנן עסקאות כראוי -וזה אומר לחשב את התנודתיות בשווקים, לא נצטרך למצוא את עצמנו מתוסכלים, ממורמרים וכועסים על גירויים חיצוניים.

לא נצטרך להיות ריאקטיביים אלא שנוכל ליישם את עיקרון הפרואקטיביות -נשפיע על תוצאות המסחר, במקום לתת להן להשפיע עלינו. נרוויח או נפסיד בהתאם לתוכנית, כך שנגלה מאוחר יותר עד כמה אנו ממושמעים ומרוסנים בשביל להצליח לעמוד בדרישות המסחר.

אסטרטגיה ליישום:

כל סוחר צריך לבדוק את עשרים ימי המסחר האחרונים ולחשב את חציון המחיר (גבוה/נמוך) ברזו' שונות: רבע שעה, חצי שעה, שעה וכו'. בנוסף, יש לרשום הערות בנוגע לשינויים סביב אותו חציון: הטווח של השווקים האיטיים והעמוסים ביותר. כך נפיק תועלת במספר קריטריונים:

1. נקבל אומדן לגיטימי אודות היציאה התוך יומית של המניה מטווח הממוצע של עשרים הימים האחרונים. כך נדע להעריך את התנודתיות ביחס לשאר הימים ונחשב בהתאם את יחסי הסיכון/סיכוי. זה יעזור לנו לבסס תוכנית שתמגר את החרדה שמתלווה למסחר לא מתוכנן מראש או לא מתוכנן כראוי.

2. בהסתמך על הממוצע בעשרים הימים האחרונים, נוכל למקם את הסטופ שלנו כראוי, להתמקד בשיגור מחושב של פקודות ולצמצם או להרחיב את טווחי הרווח וההפסד. כך נפחית (ואף נחסל) את תחושות התיסכול במידה ותתהפך עלינו המניה.

"במקום לאפשר לתנועות השוק (או היעדרם) לשלוט בי, אני מסגל באופן פעיל את המסחר שלי לסביבה היומית בו השוק נתון."

Ben Kogan

פסיכולוגיה | מסחר | תזונה

כתבות מאותו תחום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
{ "symbols": [ { "title": "S&P 500", "proName": "OANDA:SPX500USD" }, { "title": "נאסדק 100", "proName": "OANDA:NAS100USD" }, { "title": "EUR/USD", "proName": "FX_IDC:EURUSD" }, { "title": "BTC/USD", "proName": "BITSTAMP:BTCUSD" }, { "title": "ETH/USD", "proName": "BITSTAMP:ETHUSD" } ], "colorTheme": "light", "isTransparent": false, "displayMode": "adaptive", "locale": "he_IL" }
Close
Close