תעודת הסל ( ETF ) הינה מכשיר השקעה ה"מחקה" מדדי מניות ונכסי בסיס נוספים (מט"ח, סחורות..) ומאפשרת למשקיעים לרכוש סל סחיר של ניירות ערך הכלולים במדדים, וכך ל"היצמד" לביצועי המדדים בקלות ובעלות נמוכה יחסית. תעודת הסל הינה נייר ערך המקנה למחזיק בה תשואה על פי מדד או נייר ערך כלשהם.
קצת רקע
הרעיון ממנו "נולדו" תעודות הסל החל במחקרים בתחומי ההשקעות הטוענים כי עיקר התשואה בתיק ההשקעות נובע מהקצאת הכספים לאפיקים השונים, וכי חלק שולי ממנה נובע מבחירה מדויקת של ניירות ערך. מחקרים אלו טענו כי בחירת הנכסים על ידי הערכות מסוימות, אינה הגורם המבדל את התשואות של מנהל השקעות אחד ממשנהו. שינוי התפיסה הוליד את תעודות הסל שתכליתן היא מעקב אחרי נכסי בסיס שונים כדוגמת מדדים, מטבעות סחורות וכולי.
לפי מה נקבע מחיר תעודת הסל?
מחירה של תעודת סל נגזר ממחיר נכס הבסיס אליו היא צמודה ועל פי נוסחה הקבועה מראש בתשקיף התעודה. קיומה של נוסחה זו, יוצר קשר מתמטי בין מחיר נכס הבסיס לבין מחיר התעודה. כאשר משקיע רוכש תעודת סל, נוצרת התחייבות של המנפיק מול המשקיע. על המנפיק לרכוש את נכס הבסיס כדי ליצור מצב של אחידות בין התחייבויותיו (תעודות הסל שנמכרו) לבין הנכסים אותם הוא מחזיק כנגדן. פעולת הרכישה של המנפיק נקראת התכסות. מרגע שהמנפיק התכסה והתחייבויותיו שוות בכל רגע לנכסים אותם הוא מחזיק, יכול המנפיק לפרוע את התעודות על פי דרישה וללא קשר לשינויי המחיר בנכס הבסיס.
יתרונות VS חסרונות
« היתרונות העיקריים בתעודות הסל הן:
נזילות– ניתן לממש את תעודת הסל במשך כל רגע בזמן המסחר.
סחירות– המנפיק שהוא גם עושה השוק של התעודה מחויב לספק תמיד ביקושים והיצעים כך שניתן למכור כל כמות וניתן לקנות כל כמות.
פיזור– מעצם המעקב אחרי אינדקס מסוים מדובר בפיזור של מניות או אגרות חוב.
דמי הניהול בתעודות סל נמוכים באופן יחסי.
« החסרונות העיקריים בתעודות הסל הן:
סיכון המנפיק– קיים סיכון להשקעה כתוצאה מתרחיש תאורטי שהמנפיק של התעודה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
הבדל במחירים– תמיד יש אפשרות כזו שהמחיר בשוק לא יהיה זהה למחיר ההוגן של התעודה.
סוגי תעודות סל
חשבתם שיש רק סוג אחד?.. תחשבו שוב:
«תעודות סל מניות– תעודות העוקבות אחר מדדי מניות. במקרה של תעודה המשקיעה במדד של מדינה אחרת, ישנן תעודות סל הנסחרות במונחי המטבע של מדינת המדד.
«תעודות סל אגרות חוב– תעודות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב, הן ממשלתיים (המונפקים על ידי מדינה) והן קונצרנים (המונפקים על ידי חברות). ישנן מגוון תעודות גם לפי משך החיים הממוצע של איגרות החוב (מח"מ).
«תעודות סל סחורה– עוקבות אחר מחירי סחורות למיניהן כגון: נפט, זהב, כסף, גז, תירס ואחרות. מפאת הקושי בהחזקה פיזית של סחורות כדוגמת גז או חביות נפט, ברוב המקרים נכס הבסיס הינו חוזים עתידיים על הסחורות.
«תעודות סל מטבע חוץ– נקראות גם "תעודות התחייבות", עוקבות אחר שערי מטבע ונושאות ריבית (בדרך כלל שבועית) המחושבת באופן יומי (כקבוע בתשקיף התעודה).
«תעודות סל בחסר (שורט)– עוקבות בצורה הפוכה אחר נכסי בסיס. כלומר, תעודת סל בשורט, מאפשרת למשקיע להרוויח כאשר נכס הבסיס יורד ולהיפך. תעודות סל מסוג זה מתחלקות לשניים: תעודות סל שורט בנקודות ותעודות סל שורט באחוזים.
« תעודות סל מורכבות– תעודות העוקבות אחר מספר נכסי בסיס, ומתחלקות לשני סוגים עיקריים:
1. תעודות סל בעלות הרכב קבוע – תעודות סל הבנויות כתיק השקעות ונועדו לאפשר למשקיע לרכוש מספר מדדים נפוצים יחדיו בעזרת מוצר יחיד ובכך לחסוך בעלויות ובזמן הרכבת התיק.
2. תעודות סל בעלות הרכב משתנה – תעודות סל הבנויות כתיק השקעות כאשר משקל הנכסים בתעודה משתנה לאורך חיי התעודה על פי נוסחה קבועה מראש.
«תעודות סל ממונפות– קיימות גם בשורט וגם בלונג, והן פועלות על פי אותו המנגנון- יומי וחודשי. תעודת הסל תספק תשואה כפולה (או משולשת, תלוי במכפיל) מהמדד; התשואה של התעודה במצטבר יכולה להיות שונה מתשואת המדד במצטבר כפול המכפיל.
***אין באמור המלצה לקניה או מכירה של ניירות ערך, הכותב עשוי להחזיק בנייר וזהו אינו תחליף לייעוץ פרטני המותאם לצרכיו האישיים של כל אדם
