מדובר בירידה החדה ביותר מאז מלחמת המפרץ, אז השתלט שליט עיראק, סדאם חוסיין, על מאגרי נפט של מדינות שכנות.
מחיר הנפט ירד מתחת ל-30 דולר לחבית, שפל של 15 שנה. הוא מזגזג בחודש האחרון.הנפט, הסולר ודומיו הגיע למצב של שער תחתית שלא היה כבר עשרות שנים האנליסטים מיהרו להמליץ על קנייה מסיבית של מניות נפט בגלל שבמחיר כזה הוא יכול רק לעלות.
עובדתית אנשים קנו ובסכומים גבוהים, אך בפועל השערים ירדו עוד ובאחוזים לא קטנים.
מהסיבה שלא היה מקום לאכסון והמחסנים שקיימים והחביות שוכבות שם ללא שינוע עקב חוסר בתחבורה וכדומה עולים מחיר יקר על שכירות.
לאחר מיכן ועד עתה המחירים נשארו יציבים ודיי מדשדשים.
בעשרות השנים האחרונות הייתה מקובלת הדעה שהמדינות מפיקות הנפט, ובמיוחד אלו המאוגדות תחת OPEC (אופ"ק – ארגון המדינות המייצאות נפט), מנווטות ומשפיעות על מחיר הנפט דרך השליטה על צד ההיצע ו/או ההפקה.
על רקע זה, השפעת אופ"ק נחלשה, ובמקביל השחקנית החדשה בשכונה – רוסיה – מחזקת את כוחה.
כאשר גופים אלו משתפים פעולה, כלומר כאשר אופ"ק ורוסיה משתפים פעולה, קוראים לזה +OPEC.
הגוף המורחב כולל את 14 חברות אופ"ק המסורתיות ועוד כעשר יצואניות שאינן חברות אופ"ק, ביניהן רוסיה, והוא אחראי על מחצית מהצריכה העולמית.הביקושים לנפט די קשיחים, אם כי הם נמצאים במגמת ירידה איטית.
נכון שאם מסתכלים אחורה רואים ביקושים שגדלים בקצב של 2% בשנה, אבל בהינתן הציפיות קדימה על רקע הגידול באנרגיות המתחדשות, צפויה זחילה כלפי מטה בביקושים.
בחודשים האחרונים חלה ירידה דרמטית בביקושים והנפט נחתך בכ-50% לרמות מחיר של כ-25 דולר לחבית. הנפגעות היו כמובן מפיקות הנפט העיקריות.צריכת הנפט העולמית היא כמאה מיליון חביות ליום כשסעודיה מפיקה 8-12 מיליון חביות ביום, רוסיה 11 מיליון חביות ליום.
כל מדינות אופ"ק מפיקות יחדיו עד 40 מיליון חביות ליום, וארה"ב מפיקה כ-12-13 מיליון חביות ביום.
בצד הביקוש – ארה"ב צורכת 20 מיליון חביות, וסין – 10 מיליון חביות.
אז מה יהיה?
קשה מאוד לחזות את מחיר הנפט, יש יותר מדי נעלמים, אבל שימו לב שהמומחים טועים על ימין ועל שמאל.
פרמטר חשוב שחלקם לא מכניס למשוואה הוא הגידול הפנומנלי בשימוש באנרגיות מתחדשות – שמש ורוח – שנוגסות בנפט ובגז, אם כי עדיין לא במספרים גדולים. יש מקום לנפט וגם לגז, אבל השאלה היא איך ייראה "העולם החדש". משקל הנפט בעולם הזה יהיה כנראה נמוך יותר.
אבל מה יקרה בטווח הקרוב?
יש כלכלנים שמהמרים על תיקון חד במקביל ליציאה ממשבר הקורונה. לכאורה זה הגיוני. הרי אם הביקושים לנפט יתחדשו, המחירים יעלו. עם זאת, צריך לזכור שהביקושים לא אמורים לחזור למצב שהיה לפני המשבר.
הכלכלנים מעריכים שמדובר במשבר ממושך, לא של רבעון או שניים. מנגד, המדינות המפיקות – וחשוב להבין את זה – מווסתות את ההפקה.
האמת היא שהן רבות ומתווכחות ביניהן על היקף התפוקה, אבל בסיכום כולל הן מפיקות פחות, וזה עלול להתברר כבעיה בהמשך, כי כשיתחדשו הביקושים ההיצע לא יספיק והמחירים יעלו. זו הסיבה שיש מדינות שמצטיידות עכשיו בנפט במחירים הנמוכים.
חוץ מזה, יש כאמור מאבקים בעיקר בין רוסיה לסעודיה על מגבלת ההפקה. הפקה תחרותית ולא מאורגנת טובה למדינות הצורכות נפט. ככה הגוף הזה – אופ"ק לצד רוסיה – יפסיק להכתיב את המחירים. אחרי הכל, מחיר הנפט הוא המחיר שהן קובעות.
ובכל זאת – מה הכלכלנים חושבים? מה יקרה מכאן הלאה?
אין תמימות דעים בין המנתחים. חלק מהכלכלנים סבור שמחיר הנפט יישאר בסביבה הנוכחית ויתקשה לתקן מעבר לכך.
הסיבה העיקרית להערכתם היא כאמור ההאטה גלובלית, ובהתאמה – ירידה בביקוש לנפט. מעבר לכך אנחנו בעיצומו של משבר עם אי ודאות מאוד גדולה – אף אחד לא יודע באמת מה יהיו ההשלכות של המשבר.
כאשר יש משבר והאטה כלכלית, צורכים פחות אנרגיה והביקוש לנפט יורד – זה מה שקורה עכשיו.
במקביל, מזכירים האנליסטים את החלופות לנפט שהופכות בהדרגה לזולות ואטרקטיביות יותר.
בבית ההשקעות האמריקאי, גולדמן זאקס, התעקשו בעבר שהנפט ייגע ב-20 דולר בעיקר על רקע ההיצע הגדול מהביקוש, בינתיים מחיר הנפט תנודתי.
קצת היסטוריה – ככה תבינו שאף אחד לא באמת יודע מה יקרה למחיר הנפט
הצניחה החדה במחיר הנפט החלה עוד במהלך 2014.
אז החליטה אופ"ק שלא להגביל את ייצור הנפט ובכך לגרום לעודפי ביקוש גבוהים. אחר כך היתה התאוששות מסוימת, אבל קיץ 2015 טרף את הקלפים, וההאטה הגלובלית לצד החלופות לנפט והגדלת ההיצע מצד מפיקות הנפט, שלחו את מחיר הנפט לרמת ה-40 דולר לחבית.
מאז הוא הספיק להתאושש, לרדת, שוב להתאושש, אבל בסוף 2015 וביתר שאת בתחילת 2016 הכיוון היה למטה, כאשר מחיר החבית ירד מתחת ל-30 דולר, אך מאז הוא חזר ועלה מעל 70 דולר.
אם נסתכל על תחילת שנת 2018, בנקי ההשקעות הגדולים, גולדמן זאקס וג'יי.פי מורגן, היו דווקא אופטימיים לגבי מחיר הנפט – ככה זה, כשהמחיר יורד הם סבורים שהירידות יימשכו, כשהמחיר עולה הם סבורים שהעליות יימשכו.
עם זאת, בתחילת 2019 הבנקים כבר יותר שמרניים – על רקע הירידה בצמיחה והירידה במחיר הנפט, הם חושבים שסביבת המחירים הנוכחית די סבירה.
בכל מקרה, הקורונה והמתח בין סעודיה לרוסיה טורפים את הקלפים, ולכן נראה פחות ביקושים לנפט בקרוב.
יש הסבורים שבטווח הקצר המחיר יהיה נמוך, אך המחיר הזה יגרום לכך שבטווח הארוך יתרחש קיצוץ משמעותי מאוד של ההשקעות בתחום החיפושים ואילו הביקוש יעלה בגלל המחירים הנמוכים. השקעות מעטות משמע היצע שילך ויקטן, ומול הביקושים הגדולים ייווצר מצב של עלייה במחיר הנפט.
מתי זה יקרה? אף אחד לא באמת יודע, ובכלל כאמור אף אחד לא באמת יודע מה כיוון הנפט.
אז איך משקיעים בנפט?
אם אתם סבורים שמחיר הנפט יעלה – וזו עלולה להיות פוזיציה מסוכנת – יש לכם כמה אפשרויות להשקיע בזהב השחור – במניות שירותי וחברות נפט, ובתעודות סל וקרנות נאמנות שמחזיקות ומחקות את מחיר הנפט או מחזיקות במניות שקשורות לענף הנפט והגז.
פקטור חשוב שצריך לקחת בחשבון כשמשקיעים בנפט – זה שער החליפין של הדולר; מחיר חוזה הנפט נקוב בדולרים, ולכן מחיר התעודות/הקרנות מושפע משינויים בשער החליפין שקל-דולר.
כלומר, כאשר הדולר יתחזק ביחס לשקל, מחיר התעודה/הקרן נאמנות יעלה (בהנחה ששאר הפרמטרים יישארו זהים) וההיפך – ירידת הדולר תוביל לירידה בערך המכשיר עוקב הנפט (תעודת סל/קרן הנאמנות).
קרנות סל על הנפט
דרך מאוד נוחה ופשוטה – וגם מאוד זולה – להשקיע בנפט היא לרכוש קרנות סל.
בבורסה בתל אביב נסחרו תעודות סל העוקבות אחר מחיר החוזים על חבית נפט.
התעודות שהפכו בתחילת 2019 לקרנות סל עוקבות אחרי חוזה על הנפט כאשר לרוב המעקב הוא אחרי מחיר החוזה הקרוב על הנפט שפוקע בתחילת כל חודש.
החוזה הזה הוא הבסיס למסחר בנפט – זה החוזה שמצוטט בתקשורת, זה המחיר שמשמש עוגן בעסקאות, חוזים ומכשירים עוקבים.בבורסה נסחרות קרנות סל עוקבות נפט – של חברת קסם מקבוצת אקסלנס ושל חברת תכלית מקבוצת מיטב דש.
התעודות האלו שצוברות ריבית ואינן גובות דמי ניהול, מחקות את מחירי החוזים למסירה של חבית נפט מסוג 'ברנט' (נפט שמופק בים הצפוני). החוזים האלו נסחרים בבורסת הסחורות של לונדון.
והנה קרנות סל בולטות על הנפט-
✔️ קסם חוזה נפט (ICE CO1) – קרן הסל עוקבת אחרי מחיר החוזה העתידי הקצר ביותר על נפט מסוג brent crude oil (נפט מסוג ברנט) הנסחר בבורסת ICE. באקסלנס כותבים בעמוד הקרן כי לקרן יש עלויות גלגול והיא מוגדרת תעודה בסיכון מיוחד.
✔️ קרן סל בהיקף כספי גדול יותר יש לתכלית תעודות סל – תכלית נפט. הקרן עוקבת אחרי המחיר העתידי של חבית נפט מסוג ברנט (כאן, תוכלו להתעדכן במחיר הנוכחי של נפט ברנט).
חשוב מאוד מאוד להבהיר – קרנות הסל לרוב מגלגלות את ההשקעה מחודש לחודש. המשמעות היא שהן בעצם מאבדות מדי חודש את הפרמיה על ההשקעה בחוזה וכן מפסידות את עלות הגלגול – אלו חשיפות שעלולות להיות מסוכנות.בעבר קרנות סל נפלו בגלל גלגולים מסוג זה (קרנות העוקבות אחרי מדד התנודתיות) – צריך לוודא לפני השקעה שהקרן שלכם לא חשופה לסיכון זה או שהיא חשופה בהיקף מוגבל.
רוב קרנות הסל חשופות למחיר הדולר, אבל ניתן לרכוש גם קרן סל שמנטרלת את החשיפה לדולר.דרך נוספת להיחשף לנפט היא בתעודות סל על אינדקסים/מדדים של חברות נפט וגז. מדובר בעצם בתעודה שמחקה סל מניות נפט בהתאם למדד מסוים. לרוב יש מתאם בין מחיר הנפט לבין מחירי מניות האנרגיה (נפט וגם), אם כי לא מדובר בתשואה עוקבת.
בבורסה המקומית נסחרות בין היתר–
✔️ תעודת הסל "קסם סל נפט" – העוקבת אחרי מדד האנרגיה שנערך ומחושב על ידי חברת Dow Jones.
✔️ תעודת סל ת"א אנרגיה S&P הראל סל – המשקיעה בחברות השייכות לסקטור האנרגיה בשוק ההון הישראלי.
✔️ תעודת סל פסגות סל ת"א – העוקבת אחרי מדד ת"א נפט גז (תעודה העוקבת אחר מדד ת"א נפט וגז).
✔️ תעודת קסם ת"א נפט וגז – העוקבת גם כן אחר מדד ת"א נפט וגז.
קרנות נאמנות על הנפט–
דרך אחרת להיחשף למחיר הנפט היא דרך קרנות נאמנות.
גם כאן יש קרנות מחקות שמנסות לעקוב אחרי אינדקסים/מדדים, וכן יש קרנות נאמנות שמשקיעות באופן אקטיבי במניות אנרגיה (מנסות לייצר תשואה עודפת מעל מדדי האנרגיה רלוונטיים).
בין יתר הקרנות –
✔️קרן נאמנות אקסלנס גז נפט שעל פי תשקיפה שיעור החשיפה שלה למניות הנכללות במדד "חיפושי גז ונפט" אינו פוחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
✔️ קרן נאמנות נוספת היא מיטב גז נפט של מיטב דש. לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא יותר מ- 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן חשופים למניות שהונפקו בידי תאגידים שעיקר עיסוקם חיפוש ו/או הפקה ו/או שיווק ו/או הובלה של גז ו/או נפט.
✔️קרן נאמנות די.בי.אם גז ונפט.
✔️ קרן נאמנות הראל משאבי אנרגיה וגז.
✔️קרן הנאמנות מגדל גז ונפט.
כמו כן, ניתן להשקיע בסקטור האנרגיה דרך השוק האמריקני, בו נסחרות בין היתר תעודות סל וקרנות סל.
תעודה פופולרית במיוחד היא OIH (סימול בוול-סטריט: OIH) שמאגדת השקעות בחברות שירותי נפט.
תעודת סל נוספת, אפילו סחירה עוד יותר, היא USD (זה גם הסימול שלה) העוקבת אחר מחיר חבית נפט.
וישנה הדרך המעט מתוחכמת יותר – הדרך האקטיבית, השקעה ישירות במניות שמושפעות ממחיר הנפט.
הדרך הזאת מסוכנת יותר, השקעה במניות כרוכה בסיכון גדול, ההשקעה הזו לא בהכרח תהיה מתואמת עם מחיר הנפט.
עם זאת, בבורסה האמריקנית נסחרות ענקיות אנרגיה שמספקות לאורך זמן רווחים ודיבידנדים יציבים יחסית, והאנליסטים המסקרים אותן מעריכים כי לפחות בזמן הקרוב זה יימשך.
בין החברות המוכרות והגדולות ניתן לציין את BP שממוקמת בלונדון ו- Exxon Mobil מטקסס שנסחרת בניו יורק.
CFD, אופציות וחוזים עתידיים על נפט
נוסף על הדרכים האמורות ניתן להשקיע בנפט דרך חוזים על חבית נפט. אפשר לעשות זאת דרך הבנקים, ואפשר לעשות זאת דרך זירות המסחר השונות שמאפשרות גם קניית חוזים על הנפט, אופציות על הנפט ו-CFD (חוזה הפרשים) על הנפט.
רק צריך להיזהר, הדרך הזו היא ממונפת מאוד ולרוב היא לתקופת זמן מוגבלת. כלומר, אם את חושבים שמחיר הנפט ישתנה אבל אתם לא לא מוכנים לקחת הימור מתי ואיך, זה לא משחק בשבילכם.
אם אתם סבורים שמחיר הנפט יזוז בטוח הקרוב , אז המכשירים האלו יכולים להתאים לכם.
מניות אנרגיה בבורסה המקומית
נוסף על מניות האנרגיה בחו"ל, ניתן להשקיע במניות אנרגיה בשוק המקומי, אבל הן לא ממש מבטאות באופן ישיר את מחיר הנפט, אלא הן פונקציה של מספר פרמטרים – ניהול, קידוחים, בורסה, רגולציה, מינוף (היקף אשראי) וסיכונים ספציפיים של כל חברה וחברה, ובכל זאת על רקע גילוי מאגרי הגז הגדולים בישראל בשנים האחרונות שווה להכיר את האלטרנטיבה הזו.
בישראל מצאו גז ב-2009 במסגרת קידוח תמר שהחל לפני כשנתיים להפיק גז. מדובר על מאגר גדול שהמחזיקות בו הן קבוצת דלק, תמר ונובל האמריקאית (NBL).
לקבוצת דלק ולנובל יש גם החזקה בתגלית השנייה והגדולה יותר – לוויתן, וגם לשותפות רציו יש החזקה בלוויתן.
קבוצת דלק שמובילה את הקידוחים הימיים, מחזיקה במישרין בקידוחים (ובמנהל השותפויות) וגם בשותפויות דלק קידוחים ואבנר שמחזיקות בקידוחים.
דלק החליטה בשנים האחרונות להפוך לחברת אנרגיה, היא מוכרת נכסים שלא בתחום ומרחיבה את ההשקעות בתחום הנפט והגז.
היא רכשה מניות של חברות נפט אמריקאיות לרבות מניות של נובל שותפתה לקידוחים כאן, והיא רכשה נתח את חברת איתקה שפועלת בים הצפוני ומינפה את ההשקעה כשרכשה שדות קידוח בים הצפוני מידי שברון. כנראה מינפה מהר מדי ובגדול מדי.
על רקע הצניחה במחירי הנפט והגז בחודשים האחרונים, התעוררה שאלה בנוגע ליכולת החברה לשלם את החובות.
בשלב זה – השוק סקפטי וייתכן מאוד שדלק בכיוון להסדר חוב.
***אין באמור המלצה לקניה או מכירה של ניירות ערך, הכותב עשוי להחזיק בנייר וזהו אינו תחליף לייעוץ פרטני המותאם לצרכיו האישיים של כל אדם
אורי בלוי,
יועץ עסקי (כלכלי) ברישיון משרד הכלכלה ומעוף.
orielbloy@gmail.com
