הזדמנויות היסטוריות בימי מלחמת הנפט העולמית
» רחובות וכבישים ריקים, רוצח שקט מסתובב באוויר העולם ואנשים סגורים בבתים – אווירה של סוף העולם.
ולמרות הפחד ואי הוודאות- וירוס הקורונה הוא לא הברבור השחור היחיד שנחת עלינו ברבעון הראשון של השנה החדשה.
» למי שתהה מה גרם למחירי הנפט לצאת לצניחה חופשית מבלי לראות את התחתית, הסיבה היא מלחמת נפט בין הקרטל המזרח- תיכוני הידוע בשם OPEC לבין רוסיה.
» בכתבה אגע בנושאים רבים ביניהם: הסיבה לפרוץ מלחמת הנפט, מה גורם למחירי הנפט לעלות, מי השחקנים העיקריים בזירה העולמית והכי חשוב – אילו הזדמנויות קיימות ואיך לנצל אותן לטובתנו!
אני מאמין שכשתסיימו לקרוא את הכתבה, תרגישו שאתם יכולים לנהל קרטל נפט בעצמכם או לפחות תהיו מסוגלים לראות את התמונה המלאה ולהביע דעה בצורה אינטליגנטית.
מה גורם למחיר הנפט לעלות?
מחיר לחבית נפט עולה כתוצאה מ-4 גורמים עיקריים:
» עליה בביקוש- בד"כ הביקוש לנפט עולה במהלך עונות התיירות (אביב וקיץ) – חברות תעופה וספנות דורשות כמות גדולה יותר של נפט בכדי להפעיל את הכלים.
» קיטון בהיצע- היצע תפוקות הנפט בעולם קטן כאשר קורים אסונות טבע או מלחמות במדינות היצרניות.
» שינוי בתפוקה מצד אחת השחקניות העיקריות בזירה- כאשר אחד מיצרני הנפט הגדולים בעולם מחליט להקטין את התפוקות – ההיצע יורד והמחירים עולים.
» ירידה בשער הדולר- כיוון שהמחירים לחבית נפט נקובים בדולר – קיימת קורלציה הדוקה בין השניים. כאשר שער הדולר נחלש, יצרני ויצואני הנפט מרוויחים פחות על כל חבית נפט שמוסרים לקונים ולכן נאלצים לעלות את המחיר לחבית כדי לכסות על ההפסד היחסי שנוצר מפער המחירים.
מי הן השחקניות העיקריות בזירה
*הנתונים נלקחו מאתר משרד האנרגיה האמריקאי.
» מקום #1 – ארה"ב: בשנת 2018 ארה"ב הפכה להיות היצרנית הגדולה בעולם בזכות פצלי הנפט שלה (Oil Shales).
אתן דוגמה כדי שתקבלו פרופורציה – בספטמבר 2019 יצרה ארה"ב 12.4 מיליון חביות ביום אחד ובסוף השנה הגיעה ל-19.5 מיליון חביות ביום.
ארה"ב מחזיקה בכ-19% מנתח שוק הנפט העולמי וצורכת כ-20% מסך הנפט המיוצר בעולם.
» מקום #2 – ערב הסעודית: ערב הסעודית מנהלת את ארגון המדינות המייצאות נפט – אופ"ק (OPEC – Organization of Petroleum Exporting Countries).
מדובר בקרטל של 13 מדינות שמטרתו לווסת את קצב הפקת הנפט ובכך לשלוט במחיר הנפט בעולם, לקבוע עם חברות הנפט את קצב ההפקה, מחיריו וזיכיונות עתידיים. הארגון מחזיק בכ-75% מעתודות הנפט בעולם.
ערב הסעודית לבדה מחזיקה בכ-12% מנתח שוק הנפט העולמי וצורכת כ-3% מסך הנפט המיוצר בעולם.
» מקום #3- רוסיה: בשנת 2016 רוסיה הצטרפה לארגון אופ"ק (OPEC) ובכך הפכה לשחקן חזק עוד יותר משהיתה בשוק הנפט העולמי. בזכות צעד אסטרטגי זה, היא קיבלה גב מארגון חזק אשר מחזיק את מירב עתודות הנפט בעולם ובכך הבטיחה לעצמה עתיד מזהיר בתעשיה (או כך לפחות היא חשבה).
רוסיה מחזיקה בכ-11% מנתח שוק הנפט העולמי וצורכת כ-4% מסך הנפט המיוצר בעולם.
» לגבי צרכניות הנפט הגדולות ביותר בעולם:
מקום #1 – ארה"ב, צורכת 20% מסך התפוקה העולמית
מקום #2 – סין, צורכת 14% מסך התפוקה העולמית
מקום #3 – הודו, יפן ורוסיה אשר צורכות 4% כל אחת מסך התפוקה העולמית.
אז מה בעצם גרם לפרוץ מלחמת הנפט?
» רוסיה יחד עם ארגון אופ"ק היו אחראיות להפחתת ייצור הנפט בעולם ב-2.1 מיליון חביות ליום.
התכניות של סעודיה לעתיד כללו הפחתת תפוקת הנפט ב-3.6 מיליון חביות ליום במהלך שנת 2020 בכדי לווסת את מחירי השוק.
» למרות התכניות , ראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין הבין שצעד זה יגדיל את נתח השוק של ארה"ב בכך שיאפשר לה למכור יותר נפט מ-OPEC, לכן הודיע שמסרב לשתף פעולה.
» שר האנרגיה הרוסי הודיע באמצע חודש שעבר שהחל מה-1 לאפריל, רוסיה תחדל לקיים את הנחיות OPEC ותסיר את מגבלת הייצור.
» לאחר עזיבת רוסיה את הארגון, ערב הסעודית הודיעה ש"היא עוד תתחרט על ההחלטה השגויה שלה" וכתגובה נקטה ב-2 פעולות קיצוניות
» חתכה את מחיר הנפט באופן משמעותי
» התחייבה להגדיל את קצב התפוקה שלה ל-12 מיליון חביות ביום (כפי שציינתי בתחילת הכתבה גידול בהיצע = ירידה במחיר)
הסיבה לפעולות היא שינוי אסטרטגיה מצד OPEC כאשר המטרה היא להחזיק בנתח השוק הגדול ביותר בשוק הנפט העולמי.
מה האינטרסים וההשלכות על כל שחקנית בזירה?
האמריקאים:
» נפגעים מהורדת המחירים של OPEC כיוון שכעת הקרטל "משפר עמדות" ומהווה מתחרה עוצמתי שמציע סחורה זולה באופן משמעותי.
» היצרנים האמריקאים חייבים שמחירי חבית יעמדו על 40$-50$ כדי שיוכלו לשלם על אג"ח High Yield שהנפיקו למטרת מימון הפעילות שלהם.
» הכלכלה האמריקאית תלויה בחלקה בהכנסות מהנפט – אשר תומך בכ-10.3 מיליון משרות עבודה במשק ומהווה כ-8% מסך התוצר הלאומי של ארה"ב.
» מסוגלים להפעיל לחץ על רוסיה וערב הסעודית להפחית את התפוקות דרך איומים ב"אמברגו" (הטלת מגבלה על ייצוא נשק), מלחמת סחר וכו'.
הרוסים:
» נפגעים גם כן מהורדת המחירים של OPEC אשר הופך למתחרה עוצמתי שמציע סחורה זולה באופן משמעותי.
» הכנסות מהנפט תורמות ליותר מ-30% מהתוצר הלאומי ברוסיה. בנוסף, אין לה את החוסן הכלכלי שיש לארה"ב.
» מנתקים את התלות שלהם בארגון ומסוגלים כעת להגדיל את התפוקה ללא הגבלה – הזדמנות להתחרות באמריקאים ולהגדיל את הנתח שלהם בשוק הנפט העולמי.
ערב הסעודית:
» בוחרת בגישה של "כאב לטווח קצר עבור ערך בטווח הארוך", הורדת מחירים והגדלת תפוקה אשר תפגע קשות בכלכלת המדינה עבור הזדמנות להוביל בעתיד במרוץ לשליטה על שוק הנפט העולמי.
» ההשלכות לפעולות של ערב הסעודית כוללות הגדלת הגרעון התקציבי שלה במעל ל-40%.
» מסתכנת בירידה חדה בביקוש העולמי לנפט בשל משבר הקורונה.
עכשיו לתכלס.. איפה הכסף נמצא?
» אז לכל מי שהתעורר בשבועיים האחרונים ופתח את גרף מחיר הנפט וראה לתדהמתו שהמחיר צנח ביותר מ-50% במהלך החודש האחרון .. (המחיר אתמול נסגר על 21.18$ לחבית נפט גולמי ו-25.60$ לחבית נפט ברנט) בוקר טוב !
» האם יש Upside? (פוטנציאל עליה) – עוד לא נולד נביא שיודע לחזות מחירי ניירות ערך אבל אנחנו יודעים (אחרי שהבנו את הסיפור ואת העמדה של כל צד במריבה) שלכל השחקניות בזירה יש אינטרס שבעתיד מחיר הנפט יעלה – כן כן, אפילו לערב הסעודית!
» ערב הסעודית לא יכולה לשמור על רמת מחירים נמוכה לאורך זמן כיוון שנפט הנו מקור ההכנסה העיקרי של המדינה ומצד שני לא תוכל להגדיל את התפוקות באופן משמעותי מבלי להוריד עוד יותר את המחיר.
» בגרף הבא (נלקח מכתבה ב-Wallstreet Journal) תוכלו לראות את המחיר לחבית נפט (מסומן בירוק) בהשוואה למחיר ההפקה (בכתום) אשר מהווה "חסם" בצורת רמת תמיכה היסטורית מסיבות פיננסיות ברורות.
» מנהל האנרגיה בארה"ב דיווח שצופה חזרה למחיר של 43.30$ לחבית במהלך 2020 ו-55.36$ במהלך 2021.
» ניתן לראות שהצדדים אופטימיים ובעלי אינטרס מובהק לעלות את המחירים ולכן קיימת הזדמנות היסטורית בעסקאות על הנפט.
השקעה ישירה בנכס הבסיס (נפט) דרך מכשירים פיננסיים
לכל מי שחשב, אנחנו לא קונים חבית נפט ומחזיקים אותה במרתף בבית (למרות שטכנית אפשר) אלא מבצעים עסקה על נכס הבסיס (נפט גולמי) דרך תעודה שעוקבת אחרי המחיר שלו.
» מה הרעיון? רכישת תעודת סל, שההרכב שלה בנוי מ-100% חוזים עתידיים על הנפט.
כאשר מחירי הנפט ינועו – מחיר התעודה ינוע בקורלציה כמעט ישירה וכך אנחנו משקיעים באופן מלאכותי בנכס הבסיס (נפט).
» נשמע טוב נכון? יופי .. יש כאן קאץ'..
בשוק הסחורות קיים אפקט שנקרא "קונטנגו" – תעודות הסל משקיעות את כספן בחוזים לנפט לחודש הקרוב (מחיר הספוט).
לקראת מועד פקיעת החוזים הן מוכרות אותם בשוק וקונות חוזים לחודש הבא. אלא שמחירי החוזים לחודש הבא גבוהים יותר, ובכסף שהתקבל ניתן לקנות פחות חוזים.
המשמעות היא שנכסים שמגבים את התעודה כוללים פחות חביות נפט. בכל חודש שבו מבוצעת פעולת "גלגול" של החוזים, התעודה יכולה לקנות פחות חוזים לחודש הבא, ושווי נכסיה נשחק בהדרגה.
במילים פשוטות, מי שמחזיק תעודת סל העוקבת אחר מחירי הנפט לטווח הארוך, מאבד ערך כל חודש כאשר מתבצע גלגול ע"י מנהלי התעודה – בעצם % מסוים מההשקעה נעלם (וזה לפני 1% דמי ניהול שנתיים ממוצעים בתעודות).
אחרי שנה, ניתן להגיע למצב שההשקעה שווה 50% פחות.
» אז עכשיו חשוב להתאים את כלי הנשק לכל סיטואציה באופן חכם
» השקעה בנפט לטווח קצר – לונג / שורט: במידה והגעתם למסקנה שמחירי הנפט צפויים לעלות/לרדת בטווח הקצר, ניתן להשתמש בתעודות סל על הנפט – גם באלה הממונפות אם מדובר בטווח זמן של ימים עד שבועות.
» השקעה לטווח הארוך: במידה ובכל זאת אתם מאמינים בעליית ערך הנפט לטווח הארוך ורוצים לחסוך את עניין גלגול החוזים, ניתן לקנות תעודות סל שעוקבות אחר סקטור האנרגיה – ואז החשיפה היא למניות של חברות אנרגיה (נפט, גז, ציוד אנרגיה וכו') ולא לחוזים עתידיים.
כלים פיננסיים שונים בשוק
השקעה ישירה בנכס הבסיס (נפט גולמי) – טווח קצר – בינוני
» תעודת סל UCO- שואפת להבטיח תשואה של 200% על ביצועי Dow Jones UBS Crude Oil Sub Index אשר עוקב אחר מחירי נפט גולמי (ממונפת פי 2).
» תעודת סל USO- התעודה שואפת להבטיח ביצועים דומים ככל האפשר לאלה של מדד Bloomberg WTI Oil Subindex אשר עוקב אחר מחירי נפט גולמי.
» הרכב האחזקות בשתי התעודות מכיל 100% חוזים על נפט גולמי (קורלציה ישירה לנכס הבסיס).
» שווי השוק של USO – שני מיליארד דולר גדול משמעותית מזה של UCO – שהוא 334 מיליון דולר.
» רמת הסחירות של USO גבוהה באופן משמעותי מזה של UCO.
» להלן השוואת ביצועים – USO בכחול ו-UCO (הממונפת) באפור.
השקעה בתעודות סל שעוקבות אחר סקטור האנרגיה – טווח ארוך
» תעודת סל ERX- עוקבת אחר סקטור האנרגיה, מחזיקה בחברות האנרגיה הגדולות והחזקות ביותר בארה"ב ומאפשרת להשקיע במינוף של עד פי 2 מההון.
» תעודת סל XLE- אמנם אינה ממונפת, אך מדובר בתעודה הנפוצה ביותר להשקעה בסקטור האנרגיה – יציבה יותר מבחינת גודל וסחירות.
» חשוב לציין כי סקטור האנרגיה איבד כ-40% מערכו במהלך המשבר, מצד שני – נמצא כ-70% מתחת ל"שיא כל הזמנים" (שנת 2015) – מדובר בסקטור שהציג מגמה יורדת במהלך עליות שווקי המניות במהלך שנת 2019.
» להלן הרכב האחזקות ב-2 התעודות (כמעט זהה):
נקודה חשובה אחרונה לפני שנסיים
שימו לב שיש 2 סוגים של תעודות סל נפוצות בארה"ב:
Exchange Traded Fund ETF- מיועד למעקב אחר נכס בסיס ונסחר בבורסות הגדולות בדיוק כמו מניות.
Exchange Traded Note ETN- משמש לאותה מטרה כמו ETN, אך ההבדל העיקרי הוא ש-ETN דומה מאוד לאג"ח, זהו שטר חוב לא מובטח שהונפק ע"י מוסד.
ממש כמו באג"ח, ניתן להחזיק את הנייר עד לפדיון או לקנות/ למכור כרצון הלקוח.
הסיכון העיקרי ב-ETN – אם מנפיק הנייר פושט רגל, המשקיע מסתכן בפדיון כפוי והפסדים.
מסיבה זו, לפני שמשקיעים ב-ETN חשוב מאוד לחקור את דירוג האשראי של המנפיק שכן אם יקבל הורדה בדירוג האשראי , ה-ETN עשוי לחוות ירידה שאינה קשורה למוצר הבסיסי שעוקב אחריו.
אין באמור המלצה לקניה או מכירה של ניירות ערך, הכותב עשוי להחזיק בנייר וזהו אינו תחליף לייעוץ פרטני המותאם לצרכיו האישיים של כל משקיע או סוחר
היי, אני לא משקיענית גדולה אבל בעקבות המלצות החלטתי לקרוא. כל כך שמחה שמצאתי את הכתבה שלך!
כל כך ברור וכל כך מדבר לעם הפשוט, עזרת לי מאוד! תודה!
תודה רבה תהילה
העברתי ליובל 🙂