מדד עלויות התעסוקה (Employment Cost Index – ECI) מציג את השינוי במחיר המשולם על ידי המעסיקים, ונותן אינדיקציה טובה לגבי צריכה מוגברת ולגבי גידול בהכנסה האישית. מדובר באחד מהאינדיקטורים הכלכליים העיקריים המשמשים את הפדרל ריזרב לקביעת המדיניות המוניטרית. המדד מתפרסם אחת לרבעון ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ועוקב אחר התנועה בעלות העבודה, השכר וההטבות, בכלל החברות. המדד מורכב מסקרים המתבצעים בהפרדה לקבוצות בתעשייה, מקצועות ואיגודי עובדים. כ-1,000 סקרים מתבצעים מדי רבעון למשרות ממשלתיות וכ-4,500 סקרים לעסקים שאינם חקלאיים, כאשר עסקי חקלאות נמדדים בנפרד על-ידי משרד החקלאות. כחלק מהסקרים נמדד השכר, אשר בוחן את הסכום שהמעסיקים משלמים לפי שעת עבודה, ונמדדות ה'הטבות', שכוללות בתוכן ביטוחי בריאות, תוכניות פרישה וחופשות בתשלום. אנליסטים ומשקיעים עוקבים אחר המדד כדי להבין את המגמה בשוק העבודה, כאשר הפרש משמעותי בין הצפי לנתון בפועל יכול לפתוח תנודתיות בשווקים. מעסיקים גם כן מתעניינים בו על-מנת להתאים את השכר והקצבאות לעובדיהם או מצד שני לעלות את השכר מעל לממוצע במשק במטרה למשוך אליהם את העובדים המוכשרים ביותר. קישור לאתר הראשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בו מוצג המדד - https://www.bls.gov/news.release/eci.toc.htm